#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מט. א מת הבן בתוך ל' ולאחר ל' וביום ל' מה הדין ומדוע?<p dir=""rtl"">ומה הדין לענין אבלות?</p>"	"בתוך ל' - אף אם נתן הכהן יחזיר.<p dir=""rtl"">לאחר ל' - אפ' אם לא נתן חייב לתת. </p><p dir=""rtl"">ביום ל' - לת&quot;ק כיום שלפניו דיליף חדש חדש ממדבר ור&quot;ע מסתפק האם כיון שגם בערכים ילפינן למעלה מששים הוי שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים או שלגופיהו מלמדים, לכן ספק ואם נתן אינו מוציא, ואם לא נתן איננו צריך לתת. </p><p dir=""rtl"">לענין אבלות (לרש&quot;י אם מת הילד בן ל' יום ולרגמ&quot;ה לכל דיני אבלות של ל' יום) לכו&quot;ע כיום שלפניו, דאמר שמואל הלכה כדברי המקל באבל.</p>"	בכורות מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט. ב הפודה את בנו בתוך ל' האם פדוי, וכיצד הלכה?	"נתן לו סתם - ודאי שאינו פדוי<p dir=""rtl"">נתן היום כדי לפדות לאחר ל' - אם המעות קיימים: ודאי שפדוי. אם אינם קיימים: רב אמר שפדוי כמו בקידושין ושמואל אומר שאינו פדוי ואינו דומה לקידושין ששם בידו לקדשה וכאן אין בידו לפדותו תוך ל'.</p><p dir=""rtl"">אע&quot;ג שתמיד קימ&quot;ל כרב באיסורי וכשמואל בדיני כאן הלכה כשמואל. (וע' ברא&quot;ש שמשמע דלא גרס כך ופסק להלכה כרב וכן פסק הרמב&quot;ם ז&quot;ל).</p>"	בכורות מט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: א הוא לפדות ובנו לפדות מי קודם?	"אמר ר' ירמיה אם אין לו אלא ה' סלעים - ודאי שהוא קודם. <p dir=""rtl"">אם יש לו ה' משועבדים וה' בני חורין - ר' יהודה סובר שמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר וגובה ממשועבדים ולכן יפדה את בנו מבני חורין שהשיעבוד קדם ללידת בנו ואח&quot;כ יפדה את עצמו ממשועבדים שחיובו קדם להם עוד מזמן אביו. ות&quot;ק סובר שאינה ככתובה בשטר ואינו גובה מלקוחות לכן יפדה את עצמו ולא את בנו.</p>"	בכורות מט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מט: ב 'חמש סלעים של בן שלשים של עבד חמישים של אונס ומאה של מוציא שם רע במנה צורי' מהו מנה צורי?	"אמר רבי אסי מנה של צור. <p dir=""rtl"">רבי אמי אמר (פירש) דינא ערבא (דינר זהב שנקנה בו כ' של כסף), </p><p dir=""rtl"">ר' חנינא אמר איסתרא (סלע) סרסא (לרש&quot;י ישן ולתוס' של סוריא) דמזדבנא ח' בדינר (שיש בו ח' סלעים של כסף ובכל סלע ד' דינרים סכ&quot;ה ל&quot;ב דינרי כסף בשל זהב) חמש ממנו לפדיון הבן (דהינו כ' דינרים), </p><p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר דינרא הדרינא טרינא ושיפא (זה הסלע שבכל הש&quot;ס והוא כ&quot;ה דינרים) דל זוזוא ממנו והוי כ&quot;ד דינרים תוריד שתות דהינו דינר והשאר (כ' דינרים) לפדיון הבן [וזה (במשקל ערבי, ותוס' כתב שזה פ' הגאונים) כ&quot;ח זוז וחצי וחצי שתות] (כל הפ' ע&quot;פ תוס' וע' רש&quot;י)</p>"	בכורות מט:		
